גז"ד חלקי בגין קבלת כספים במרמה מגברים שביקשו להכיר בנות זוג דרך "תקשור בע"מ"

על פי כתב האישום ועל פי העובדות בהן הורשע הנאשם, במסגרת ניהול העסק, קיבל הנאשם במרמה סכומי כסף שונים מגברים אשר התקשרו לחברה על מנת להכיר בנות זוג, הוצג לפניו מיצג שווא לפיו תמורת סכום של 600 ש''ח - כפי המופיע בארבעת האישומים האחרונים מבין החמישה שבכתב האישום, לאחר שישלם הסכום, כך נאמר ללקוח, יכירו לו מועמדת. מיצג השווא היה בכך, שהנאשם כלל לא התכוון להכיר לו מועמדת להיכרות, אלא לאחר ששילם הלקוח סכום הכסף, הופנה לעובדת החברה וזו למעשה התחזתה למועמדת להיכרות. לאחר הקשר שנוצר בין הלקוח המרומה למועמדת המתחזה, היא נעלמה. משפנה הלקוח לנאשם, נדחה בתירוצים מתירוצים שונים. כך, על פי כתב האישום הוציא הנאשם כספים מלקוחות רבים. כתב האישום מפרט באופן ספציפי ארבעה מתלוננים - לקוחות מרומים.

המעשים הללו בוצעו במועדים שונים שאינם ידועים לתביעה, אלא שארבעת האישומים האחרונים מתייחסים לשנת 2005. כתב האישום הוגש בחודש יולי 2008 דהיינו כשלוש שנים לאחר מכן.

עוד יש לציין לצורך הענין שלפנינו כי הנאשם הודה במשטרה בחקירתו, כמו גם בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 16.9.09. ניתן אם כן, לומר כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בביצוע העבירות ובכך חסך מזמן שיפוטי יקר כמו גם מהטרחה הרבה שבהעדת המתלוננים בעניין רגיש כל כך. כמו כן, יצויין כי, מן הסתם, מתלוננים רבים לא הגיעו להתלונן במשטרה מחמת הבושה ואי הנעימות.

המקרים חמורים ביותר. מעשי מרמה תוך ניצול מצוקת אנשים בודדים המבקשים מזור לבדידותם, ומבקשים קשר זוגי, משום שבדרך אחרת לא עלה בידם לעשות כן, אלא באמצעות הנאשם, אשר בדרך מרמה ותחבולה, מציג עצמו כמי שבידו לסייע להם, הם מעשים המעוררים סלידה ומחייבים ענישה מחמירה.

אלא שבמקרה זה, הציג הסניגור נימוקים לקולא. ראשית מדובר באדם מבוגר כבן 64 שאינו בריא אשר עבר אירוע מוחי. אדם שניהל חייו באורח נורמטיבי, ונקלע למעשי מרמה אלה משום מצוקה כלכלית אליה נקלע. נתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ להקל עמו בדין משום נסיבותיו האישיות ומשום נטילת האחריות והאמפטיה שמגלה כלפי המתלוננים, והפנמת כשליו  האתיים, המוסריים והפליליים.

התביעה עותרת למאסר שירוצה בעבודות שירות.

ב''כ הנאשם מבקש כי העונש יהיה ללא מאסר אלא להסתפק בשל''צ.

המרכיב הבודד במקרה שלפנינו שיש בו כדי להקהות ההחמרה שבדין הוא חלוף הזמן. בין מועד ביצוע העבירות  לבין הגשת כתב האישום חלפו כשלוש שנים. לא הובא לפני הסבר כלשהוא שיש בו כדי להסביר חלוף הזמן. אלא שאין במרכיב זה כדי להוות משקל כה כבד עד כי יעביר העונש הראוי בגין מעשיו החמורים של הנאשם, ממאסר בפועל ממש, דהיינו בלי לשקול ריצויו בעבודות שירות כדי מאסר מותנה ושל''צ. המרחק בין שני קצוות ענישה אלו רב הוא ולדעתי בלתי ניתן לגישור כפי הצעת בא כוח הנאשם לעונש.

ומצאתי לחזור ולהדגיש, לטעמי במקרה דנן, אלמלא חלוף הזמן, היה העונש הראוי מאסר בפועל ממש. כל עונש אחר שלא יהיה בו כדי מאסר בפועל מחטיא מטרת הענישה הבאה כגמול חברתי על מעשה אסור כה חמור.

על פי הוראתי   הוגשה לעיוני חוות דעת הממונה על עבודות שרות, עובר לדיון דהיום.

אשר על כן, אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

4 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שרות, על פי חוות דעת הממונה על עבודות שרות שהוגש לעיוני היום ואשר עותק ממנה נמסר לידי הנאשם.

לנאשם ידועים: מקום העבודה, שעות העבודה ומועד ההתייצבות - 31/5/2010.

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום  לא יעבור הנאשם עבירה בה הורשע.

קנס בסך 1000 ש"ח או חודש  מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 15/6/2010.